שני הבחורים קמו ממושבם והתקרבו לשולחן של הציקטופים. "אתם והכושי הקטן הזה עושים עלינו סיבובים? מה, אנחנו הקרוסלות שלכם?" שאל הבחור הקרח.
   "אמרתם סיבובים וקרוסלות? וואהו, מדהים," התלהב עומר. "סָמוּאֵל, הבחורים האלה מדברים סווהילי," קרא בהתרגשות בעודו משגר קריצה קלה אל הנער הקנייתי.
   "אווווו, זה טוב, טוב. זה קָקָה," אמר בהתרגשות גדולה, והחזיר קריצה לעומר. "זה קָקָה, זה קָקָה," פנה אל שני הבחורים ההמומים כשהוא מצביע על כל אחד מהם.
   "הלו, הלו, למי קראת קָקָה?" שאל המתולתל את סָמוּאֵל.
   "קָקָה, קָקָה," חזר סָמוּאֵל בהתרגשות כשהוא מביט בשני הבחורים בהתרגשות מעושה.
   "קָקָה בסווהילי זה אח גדול," תרגם עומר. "אתם קָקָה שלו," בישר בחדווה לשני הבחורים.
   הבחור הקרח לא האמין למשמע אוזניו. "אנחנו מה?" שאל בכעס.
   "אני שמחה לבשר לכם שאתם קָקָה של סָמוּאֵל," אמרה נעמה בחיוך.
   הם שתקו לרגע, והביטו זה בזה במבט נדהם.  הם לא  ידעו כיצד להגיב.
   הקרח הנהן והביט בעומר במבט מאיים. "אנחנו נחכה לכם בחוץ ונראה לכם מה זה."